#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' יהודה סבר ללמוד דאין ביעור חמץ אלא שריפה בק&quot;ו מנותר שאינו בבל יראה, מה השיבוהו ?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם מה דמודה ר' יהודה בשעת ביעורו ?	"הוי דין שסופו להחמיר, שאם לא מצא עצים יהיה יושב ובטל. ואינו דין.<p></p><p dir=""rtl"">ואע""ג דבשעת ביעורו בכל דבר, מ""מ הוי קולא לעניין יוצא תוך ל' יום.</p>"	<br/>פסחים דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' יהודה סבר ללמוד דביעור חמץ בשריפה מנותר: <p></p><p dir=""rtl"">שאסור באכילה. </p><p dir=""rtl"">ושאסור באכילה והנאה. </p><p dir=""rtl"">ושאסור באכילה והנאה וענוש כרת. </p><p dir=""rtl"">ושיש בו בל תותירו. </p><p dir=""rtl"">מה השיבו רבנן על כל אחת מהדרשות ?</p>"	אכילה - נבילה תוכיח.</p><p dir='rtl'>אכילה והנאה - שור הנסקל יוכיח.</p><p dir='rtl'>אכילה הנאה וכרת - חלב שור הנסקל יוכיח.</p><p dir='rtl'>בל תותירו - חטאת העוף הבאה על הספק ואשם תלוי יוכיחו, דלר' יהודה בקבורה. [ולרבנן בשריפה].	<br/>פסחים דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאלו דברי ר&quot;א הביאו דאית ליה דתנור שהסיקו בעצי ערלה אסור, לס&quot;ד ומסקנא ?	"לס""ד מהא דאית ליה בשאור תרומה שנפל ואין בו כדי לחמץ בפנ""ע, דאם נשאר האיסור בעיסה הוא אוסר. ומקשינן דמנ""ל דהוא אוסר בכל עניין, אפשר דרק אם של תרומה אחרון, דאחר אחרון אני בא.<p></p><p dir=""rtl"">ולמסקנא הביאו מהא דאמר ר""א גבי הסיק בעצי אשירה דתנור חדש יותץ.</p><p dir=""rtl"">ואין לומר דע""ז שאני, דא""כ ברייתא דידן אמאן תרמייה. ועוד דתניא בהדיא בברייתא דכן היה ר""א אומר בשאר איסורים.</p>"	<br/>פסחים דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שאור של תרומה ושל חולין שנפלו לעיסה וחימצו, ואין בכ&quot;א בפנ&quot;ע לחמץ ומדוע ?	"לרבנן אינו אוסר. דזה וזה גורם מותר.<p></p><p dir=""rtl"">לר""א אם נפל שאור של תרומה אחרון אוסר, אם ראשון לא.</p><p dir=""rtl"">ופי' אביי דגם אם של תרומה נפל ראשון, אם לא קדם וסילקו הוא אוסר, דזה וזה גורם.</p><p dir=""rtl"">ורק אם קדם וסילקו מותר, דאז מעיקרא בטל והלך לו, ושוב אינו חוזר וניעור.</p>"	<br/>פסחים דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין פת שנאפתה בעצי איסור, ותנור חדש וישן ?	פת - לרבי אסורה דיש שבח עצים בפת, לרבנן מותרת דאין שבח עצים בפת.</p><p dir='rtl'>תנור ישן - יוצן, דהתנור לא הושבח מעצי האיסור.</p><p dir='rtl'>חדש - לר&quot;א אסור, דיש שבח עצים בפת, וזוז&quot;ג. לרבנן שרי. לרבי אפשר דאסור כמו פת, אך אפשר דאית ליה זוז&quot;ג שרי.	<br/>פסחים דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אי נימא בדעת רבי דרק פת נאסרת משום שבח עצים, ולא תנור, משום דזוז&quot;ג שרי, מה הדין בדברים דלהלן:</p><p dir='rtl'>קערות כוסות וצלוחיות.</p><p dir='rtl'>תנור.</p><p dir='rtl'>קדירה.	קערות כוסות וצלוחיות - אסורים כפת.</p><p dir='rtl'>תנור - מותר, דזוז&quot;ג.</p><p dir='rtl'>קדירה - לל&quot;ק כתנור ומותר, לל&quot;ב כקערה, שהיא מחזקת התבשיל גם קודם הבישול.	<br/>פסחים דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך א&quot;ש הא דתני שמואל דאפה את הפת באיסוה&quot;נ, לרבנן אסור ורבי מתיר, הא אנן מתנינן איפכא ? (2)	א. שמואל איפכא תני.</p><p dir='rtl'>ב. שמואל ס&quot;ל דקי&quot;ל כרבי, וכדי שיקבלו ממנו הפך דברי רבי לרבנן.	<br/>פסחים דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש שבח עצים בפת, בגחלים לוחשות ועוממות, וכשאבוקה כנגדו ?</p><p dir='rtl'>ועצים דאיסורא לרבנן היכי משכח&quot;ל ?	עוממות אף לרבי שרי.</p><p dir='rtl'>לוחשות מח' אמוראים אי שרי אליבא דרבי, או אסור.</p><p dir='rtl'>ואי שרי האיסור לרבי רק כשאבוקה כנגדו, ורבנן שרו גם כה&quot;ג.</p><p dir='rtl'>ואז לא משכח&quot;ל לרבנן עצי איסור אלא בשרשיפא.	<br/>פסחים דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבנן דאמרי גבי עצי ערלה אין שבח עצים בפת, מה הדין בעצי הקדש ומדוע ?	"אסור, דהקדש אפילו באלף לא בטיל. ול""ד לערלה הבטלה במאתיים."	<br/>פסחים דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכי משכח""ל הא דיש שבח עצים בפת בעצי הקדש, הא מעל המסיק ונפקי להו לחולין?<p></p><p dir=""rtl"">והיכי משכח""ל הא דתנן דאפר הקדש לעולם אסור?</p>"	"שבח עצים - בעצי שלמים, דכיון שאין בהם מעילה לא יצאו לחולין, וכדאמר ר' יהודה דהקדש אין מתחלל במזיד לפי שאין בהם מעילה.<p></p><p dir=""rtl"">אפר הקדש - בנפלה דליקה מאליה, או באפר של תרומת הדשן, שלא היתה בהסקה מעילה.</p>"	<br/>פסחים דף כז		
